האם הסכם בווטסאפ או במייל מחייב?

הצעה וקיבול, גם בהודעה

חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. הצעה צריכה להראות גמירת דעת ולהיות מסוימת מספיק: מה עושים, בכמה ומתי. אם הצד השני עונה "מסכים", נוצר חוזה, גם אם זה קרה בווטסאפ.

הודעות כמו "נדבר", "נראה" או "אולי" הן בדרך כלל משא ומתן, לא קיבול.

מקור: חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973

חתימה אלקטרונית

סעיף 3(א) לחוק חתימה אלקטרונית קובע: "לא תישלל קבילותה של חתימה רק בשל היותה חתימה אלקטרונית". חתימה אלקטרונית מאובטחת או מאושרת נותנת חזקות חזקות יותר: למשל, שהמסמך לא שונה אחרי החתימה.

בפועל, הרבה אנשים חותמים על PDF מהטלפון. זה מתאים לרוב ההסכמים בין אנשים פרטיים.

• חתימה על PDF מהטלפון בפשוט לחתום

מקור: חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001

מתי הודעה לא מספיקה

• עסקה במקרקעין: צריך מסמך בכתב, לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין. התכתבות יכולה לפעמים לעמוד בדרישה, אבל זה נבחן לפי הנסיבות, ולכן לא כדאי לסמוך על זה.
• התחייבות לתת מתנה בעתיד, לפי סעיף 5 לחוק המתנה.
• כשהצדדים עצמם קבעו שרק הסכם חתום יחייב.

מקור: חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, סעיף 8: התחייבות לעסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב; חוק המתנה, התשכ״ח–1968, סעיף 5: התחייבות לתת מתנה

איך שומרים ראיות

• בווטסאפ: "ייצוא צ׳אט" שומר את כל ההודעות עם תאריכים.
• מייל: שומרים את השרשור המלא, לא רק את ההודעה האחרונה.
• מעבירים את ההסכמה למסמך קצר ושולחים אותו לאישור.

כלל אצבע: אם ההתכתבות ארוכה ומבולגנת, שלחו בסוף הודעה אחת שמסכמת את כל מה שסוכם, ובקשו אישור עליה.